תרשו לי לשתף כאן את התזה האישית שלי בנוגע לזה:

תרשו לי לשתף כאן את התזה האישית שלי בנוגע לזה:

ברוכים הבאים למודל הבא: Custom Autonomous Software (CAS)

ב-20 השנים האחרונות תוכנה נמכרה לחברות בצורה מאוד ספציפית: ככלים.

קנינו מנוי, קנפגנו, שכרנו עובדים שיתפעלו את המערכת, וכשהכלי לא תאם למציאות של העסק שלנו – התפשרנו או שילמנו למהנדסים שיסגרו את הפער. מודל ה-SaaS לא ניצח כי הוא היה מושלם; הוא ניצח כי בנייה ותחזוקה של תוכנה מותאמת אישית היו יקרות ואיטיות מדי.

אבל ההנחה שגרמה ל-SaaS לעבוד קורסת.

ה-AI שינה את מבנה העלויות של פיתוח תוכנה. כשתוכנה הופכת לזולה לייצור ולתחזוקה, השוק מפסיק לקבל כלים גנריים של "מידה אחת שמתאימה לכולם". אותם כוחות כלכליים וטכנולוגיים שיצרו את ה-SaaS, מפרקים אותו עכשיו.
היורש של ה-SaaS הוא לא "SaaS עם AI בפנים"
זה לא עוד Copilot, וזה לא עוד כלי אוטומציה שמולבש על סביבת העבודה.

אני קורא לזה CAS – Custom Autonomous Software.
מודל ה-SaaS מניח מראש שיש מפעיל אנושי: מישהו שנכנס למערכת, לוחץ על כפתורים, מזיז אובייקטים ומקבל החלטות.

מודל ה-CAS עושה בדיוק את ההיפך. הוא מתקין פונקציה עסקית שלמה מקצה לקצה כמערכת חיה. אנחנו עוברים מלקנות "כלים שמאפשרים עבודה" ללהתקין "פונקציות שלוקחות בעלות על העבודה".

למה "סוכני AI" (Agents) נכשלים במציאות?
הגל הראשון של חברות ה-AI ניסה לדחוף סוכנים לתוך עידן ה-SaaS במקום להחליף אותו. הסוכן יושב מחוץ למערכת ומנסה "לנהוג" בכלים קיימים דרך אינטגרציות (APIs). זה נראה נהדר בדמו, אבל קורס בפרודקשן. לסוכן חיצוני אין באמת קונטקסט מלא או סמכות לשנות את המערכת כשצץ מקרה קצה חדש.

מודל ה-CAS קורס את הגבול הזה – המערכת היא כבר לא אורחת בתוכנה של מישהו אחר, היא המערכת עצמה.

הכלכלה החדשה של ה-CAS
חברות תמיד יתלבטו אם לשלם 200 דולר לעוד רישיון תוכנה, כי העלות האמיתית היא לא המנוי, אלא המשכורת של האדם שמתפעל אותה (לעיתים 5,000-15,000 דולר בחודש).

ה-CAS הופך את המשוואה: חברות ישלמו בשמחה אלפי דולרים בחודש על מערכת אוטונומית שמייצרת תפוקה עסקית מדידה ורציפה (למשל, מערכת SEO/GEO אוטונומית לגמרי, או בהמשך – מערכת גיוס עובדים חכמה), ללא צורך במפעיל אנושי.

איך זה יקרה?
CAS לא נמכר כמו SaaS. אי אפשר פשוט "לשגר" את אותו מוצר לכולם. כאן נכנס לתמונה תפקיד קריטי חדש: ה-Forward-Deployed Engineer.

תפקידו להטמיע את המערכת, לתרגם את המציאות וה"בלאגן" של החברה לתוך התוכנה, ולדאוג שהיא תפעל בהתאם ל-DNA, לנהלים ולחוקים הייחודיים של העסק.

העלות הסמויה של SaaS הייתה שחברות נאלצו לעקם את עצמן כדי להתאים להחלטות של מנהל מוצר אי שם. ה-CAS הופך את הדינמיקה הזו לחלוטין.

במקום שהחברה תתאים את עצמה לתוכנה – התוכנה מתאימה את עצמה לחברה.

התזה המלאה פה:

ותעשו איזה לייק ושיתוף, תהיו חברים ❤️

וכמובן, בוקר טוב גם מאנת׳רופיק שהכריזה מלחמה על Figma באופן רשמי אתמול בלילה:

…
נגמרו לי הטוקנים רק מלחשוב מה אני הולך לעשות עם זה
…

אני כל הזמן שואל את עצמי, מה מפריע לחברות עם הפצה משמעותית פשוט לבנות מתחרה לאנת׳רופיק… על הAPI של אנת׳רופיק…

🤔

זה הרי נטו עניין של כסף - ולחברות עם מזומנים משמעותיים, אין שום מגבלה לעשות את זה.

סיפור דומה קרה לטיקטוק ופייסבוק - כשטיקטוק פשוט קנתה, בתוך פייסבוק, את המשתמשים של פייסבוק (בעזרת פרסומות) והעבירה אותם אליה ואז החזירה את הכסף… כמובן, גם בפרסומות.

תגובות מהקבוצה (11): ❤️ 3 · 👍 2 · 💪 1 · 💡 1 · 🙌 1 · 🚀 1 · 😂 1 · 🙏🏻 1

לחצו כאן לקריאה מלאה →

תגיות