קצת מחשבה בשלושים אלף רגל 🇮🇱

קצת מחשבה בשלושים אלף רגל 🇮🇱

כל פרומפט שנכתב בישראל נוסע לשרת של מישהו אחר.

זה נכון לסטארטאפ בתל אביב, וזה נכון גם למשרד ממשלתי, לבית חולים ולמערך המודיעין. התשתית שאיתה המדינה הזאת תחשוב בעשור הקרוב שייכת לשתי מעצמות: המודלים הסגורים אמריקאיים, והאלטרנטיבות הפתוחות החזקות מגיעות מסין. אנחנו לא הבעלים של אף שכבה בערימה הזאת. לא של החומרה, ולא של המודלים.

ותלות טכנולוגית היא לא תרחיש תיאורטי בשבילנו. ביטלנו את הלביא בלחץ אמריקאי, ומאז כל מטוס קרב מגיע עם תנאים. עכשיו אנחנו חוזרים על אותו דפוס, רק הפעם עם התשתית האסטרטגית של המאה: היכולת לחשוב ולחשב בסקייל.

לא צריך תרחיש אפוקליפטי כדי להבין את הסיכון. מספיק שתנאי השימוש ישתנו, או שרגולציה בוושינגטון תחליט מה מודל מורשה לענות בנושאים שקשורים לאיראן. את השבבים לסין ארה"ב חסמה בן לילה. אין סיבה להניח שאנחנו חסינים.

ויש שכבה שקטה יותר: עברית. המודלים הגדולים חושבים בסטטיסטיקה של האינטרנט האנגלי. השפה שלנו, המשפט שלנו וההקשר הביטחוני שלנו נמצאים אצלם בשוליים, לא בליבה.

מדינות קטנות מאיתנו כבר הבינו את זה. צרפת בנתה את Mistral. אבו דאבי בנתה את Falcon. הן לא חיכו לאישור מאף אחד. הן בנו תשתית, כמו נמל או תחנת כוח.

והתשובה הישראלית הקבועה, "אנחנו אומת סטארטאפ, נבנה מעל ה־API", עובדת מצוין למוצרי SaaS. היא לא עובדת לצה"ל או לתיק רפואי. ריבונות היא לא פיצ'ר שמזמינים מספק.

פעם החלטנו שמים לא יהיו תלויים בגשם, ובנינו התפלה. היום רוב מי השתייה שלנו מגיעים מהים. אותה החלטה בדיוק נדרשת עכשיו לגבי אינטליגנציה: מחשוב לאומי, דאטה בעברית, ומודלי שפה שנבנו כאן - בתנאים שלנו.

תגובות מהקבוצה (3): 💪 1 · 🙏 1 · 👍 1